פסיכותרפיה היא שם כולל לטיפול נפשי המבוסס על שיחות, הנערך בין מטפל למטופל במטרה להביא להבנה, שינוי וצמיחה אישית. פסיכולוגים קליניים הם בעלי הכשרה מעמיקה בתחום זה, הכוללת לימודי תואר שני וארבע שנות התמחות קלינית בפסיכותרפיה.
בנוסף לפסיכולוגים קליניים, גם פסיכיאטרים (רופאים מומחים בתחום בריאות הנפש) ועובדים סוציאליים קליניים עוסקים בטיפול פסיכותרפי. עם זאת, מאחר שהכשרתם הראשונית של פסיכיאטרים היא רפואית, ושל עובדים סוציאליים היא בתחום מדעי החברה, חשוב לוודא כי למטפל יש גם הסמכה מקצועית מוכרת בפסיכותרפיה. במידה ואתם פונים לפסיכיאטר לצורך טיפול נפשי, מומלץ לברר האם הוא עבר הכשרה ייעודית בפסיכותרפיה. אם בחרתם בעובד סוציאלי, כדאי לוודא שסיים תואר שני, לימודי פסיכותרפיה, והוא רשום בפנקס העובדים הסוציאליים.
הפסיכיאטר הוא רופא מומחה המתמחה באבחון ובטיפול רפואי בהפרעות נפשיות, כולל שימוש בתרופות. הפסיכולוג הקליני, לעומתו, מתמחה בטיפול רגשי ושיחתי שמטרתו להבין את מקור הקשיים וליצור שינוי מחשבתי והתנהגותי.
ישנם פסיכיאטרים המציעים גם טיפול שיחתי בנוסף לטיפול התרופתי, ובמקרים כאלה חשוב לבדוק את היקף הכשרתם בתחום הפסיכותרפיה.
הפסיכולוג הקליני אינו רושם תרופות, אך במידת הצורך עשוי להמליץ על פנייה לפסיכיאטר לצורך הערכה רפואית. שילוב בין טיפול רגשי לתמיכה תרופתית, תוך שיתוף פעולה מקצועי בין שני המטפלים, יכול להביא לתוצאות מיטביות עבור המטופל.
כל פסיכולוג קליני מחויב על פי חוק לשמירת סודיות מלאה בנוגע לכל מידע הנמסר במהלך הטיפול. החוק אוסר על העברת מידע אישי ללא אישור מפורש מהמטופל.
עם זאת, במקרים חריגים בלבד – כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה בעצמו או באחרים, או במקרה של עבירה חמורה על החוק – רשאי המטפל, מתוקף אחריותו, לדווח על כך לגורמים המוסמכים בהתאם לנהלים.